#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נז. בעי רבא צריך שהייה למלקות או אין צריך 1) מה הם צידי הספק 2) איך מדובר 3) האם לוקה כששהה כשיעור 4)<br>ובאיזה שיעור ודאי אינו חייב? 	"1) האם לקרבן גמירי שהייה אבל למלקות לא גמירי שהייה או אולי בפנים גמירי שהייה לא שנא לקרבן ולא שנא למלקות.<br>2) שהתרו בו שלא לעמוד ועמד פחות מכדי שהייה. וכתבו התוס' (ד""ה צריך) דמיירי בטימא עצמו בשוגג, אבל אם התרו בו שלא יטמא עצמו, בלא שהייה מיד ילקה.<br>3) כתבו התוס' בתי' א' שלוקים. בתי' ב' כתבו שלמ""ד לאו שאין בו מעשה לוקים עליו לוקים ולמ""ד שאין לוקים עליו אין לוקים. [ובתי' ג' כתבו שיש איסור מלקות אבל אין לוקים. וכוונתם למ""ד שאין לוקים על לאו שאין בו מעשה וכתי' הקודם[.<br>4) פחות מכדי יציאה וכניסה."	שבועות יז. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נח. בעי רב אשי טימא עצמו במזיד מהו 1) מה הם צידי הספק 2) לענין מה הספק ובאיזה אופן מיירי ומדוע? 	"1) האם באונס גמירי שהייה במזיד לא גמירי שהייה או שאולי בפנים גמירי שהייה ל""ש באונס ול""ש במזיד.<br>2) כתבו התוס' (ד""ה טימא):<br>1. שהספק לענין קרבן ומיירי שבשעה שטימא עצמו לא ידע שהיה במקדש, שאם ידע וטימא עצמו במזיד אפי' שכח אח""כ לא מתחייב קרבן שהרי לא שב מידיעתו הוה.<br>2. שהספק לענין מלקות [וכן פירש רש""י וביאר שהוא את""ל מהספק דצריך שהייה למלקות[ ומיירי שלא התרו בו אלא לאחר שטימא עצמו, שאם התרו בו קודם א""צ שהייה כלל."	שבועות יז. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נט. אלו עוד שלש ספיקות בענין שהייה לא נפשטו?	"1. תלה עצמו באויר עזרה האם לא צריך שיעור שהייה דגמירי שהייה דבת השתחואה או שבפנים גמירי שהייה [כן פירש תוס' הרא""ש את הספק לגירסתנו, וכתב שרש""י שכתב ששהה שיעור השתחואה גרס שהספק הוא אם אויר עזרה כעזרה[.<br>2. נזיר שנטמא באונס בקבר האם לא צריך שהייה למלקות, דבפנים גמירי שהייה או שבאונס גמירי שהייה.<br>3. שהיות מהו שיצטרפו לכשיעור באופן שיצא בקצרה ושהה מעט כמה פעמים."	שבועות יז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ס. מדוע מבואר בסוגיין שנזיר בקבר לוקה על השהייה הרי לא פירש מן הטומאה? 	"כתבו התוס' (ד""ה נזיר) שהוא מוסיף טומאה שבכל שעה הוא מוזהר לפרוש מן הקבר.ור""ת מפרש שמיירי שנטמא סמוך לחשיכה שגם בלא פירש מוסיף לו יום אחד ע""י השהייה."	שבועות תוס' יז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סא. מה דינו ומדוע של הנכנס כולו או רובו או מיעוטו 1) לבית המנוגע 2) טמא לבית המקדש? 	"כתבו התוס' (ד""ה אפילו) :<br>1) בדרך ביאה נכנס כולו טמא דכתיב והבא אל הבית יטמא. נכנס רובו טמא דרובו ככולו, אבל במיעוטו לא דביאה במקצת בבית המנוגע לא שמה ביאה. אמנם על המכניס ידיו גזרו שלר""ע ידיו תחילות ולחכמים שניות. בדרך אחוריו אפילו נכנס רובו טהור, ואין לטמאו מדין רובו ככולו דא""כ לא היה חילוק בין דרך ביאה לדרך אחוריו והרי כתיב והבא אל הבית דמשמע דרך ביאה, משנכנס כולו טמא דלא גרע מכלים שבבית דכתיב ולא יטמא כל אשר בבית.<br>2) בדרך ביאה משנכנס רובו חייב דרובו ככולו, ונאמר אל המקדש לא תבוא. משנכנס מיעוטו לר' אושעיא פטור דס""ל דביאה במקצת לא שמה ביאה, לעולא חייב דס""ל דביאה במקצת למקדש שמה ביאה, דכתיב בכל קדש לא תגע ואל המקדש לא תבא, מה נגיעה במקצת שמה נגיעה אף ביאה במקצת שמה ביאה. בדרך אחוריו אפילו נכנס כולו פטור דכתיב ""ואל המקדש לא תבא"" דרך ביאה אסרה תורה."	שבועות תוס' יז:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סב. הבא על אשתו ונטמאה ופירש בקושי. באלו אופנים ומדוע 1) פטור מקרבן לגמרי 2) חייב אחת 3) חייב שתים? 	"1) בשאין סמוך לוסתה ובתלמיד חכם, אכניסה אנוס, ואפרישה מזיד [וחייב כרת, לאביי כי פרש בהנאה מרובה והיה צריך לפרוש בהנאה מועטת ולרבא כי פרש באיסור והיה צריך לפרוש בהיתר].<br>3) א. סמוך לוסתה ובתלמיד חכם, וחייב אכניסה ששגג שיוכל לבעול ולפרוש קודם שתראה.<br>ב.סמוך לוסתה ובעם הארץ שהוא שוגג על שתיהן,דהוה כאכל שני זיתי חלב בהעלם אחד שלא נודע לו בין זה לזה שחטא ואינו חייב אלא אחת.ובתי' א'בתוס'(ד""ה אי) כתבו שזה רק לרבא שאינה נחשבת לידיעה המחלקת כיון שהוא חושב שהוא אנוס,אבל לר'זירא חייב שתים שנחשב לידיעה<br>המחלקת. ובתי' שני כתבו שגם ר' זירא מודה.<br>ג. בשאין סמוך לוסתה ובעם הארץ שחייב על הפרישה.<br>4) א. בסמוך לוסתה ובתלמיד חכם לכך שמוזהר מלפרוש מאשתו קודם וסתה והוא שגג שיוכל לבעול ולפרוש קודם שתראה, ואינו תלמיד חכם לזה שאסור לפרוש בקושי, וכי אמרה לו נטמאתי ידע שחטא בכניסה והיתה לו ידיעה בין כניסה לפרישה.<br>ב. בתי' א' בתוד""ה אי לר' זירא בסמוך לוסתה ובעם הארץ, כיון שידע שנטמאה אחר הכניסה הוי ידיעה לחייב שתי חטאות."	שבועות יז: -יח. ותוס' 		
